תרופת פלא אני לא מכירה אבל עצה אולי כן
העצה הזו מבוססת על סיפור אמיתי ותיאוריה שיכולה לשנות את ההשקפה.
התיאוריה היא כזו:לכל אדם יש דברים שחביב עליו לעשות ודברים שפחות חביבים עליו לעשות... מה שהוא [הילד] אוהב לעשות ממלא אותו
, מה שהוא לא אוהב לעשות מרוקן אותו.
על פי התיאוריה הזו לדעתי מה ש"הובחן" כהיפר אקטיביות:הוא מצב נתון,ולא מראה על חריגות אלא על ילד סקרן בעל הרבה אנרגיה. ומה ש"הובחן" בידי "מומחים" [אנשים עם חלוק לבן ותואר:]. "כהיפר אקטיביות". הם סך הכל
אותות לתשומת לב שהוא משדר. סביר להניח שהמצב שהילד משדר הוא שהוא לא מרגיש בנוח במקום שהוא נמצא בו ולכן הוא חייב להיות בתנועה כל הזמן.למעשה הוא כמו בלון שיוצא לו קצת אויר בכל פעם. וחייב לנוע כתוצאה מהאויר שיוצא.
לדעתי על מנת שלילד יהיה מדד על פיו הוא ידע מה הוא באמת אוהב לעשות [מה שממלא אותו] את צריכה לברר מה הוא אוהב לעשות ולתת לו את המרחב לעשות את זה. סביר להניח שכשהילד ידע מה זה הרגשת נוחות, שלווה, כיף ונחת הוא לא יעולל הפוך מזה לאחרים ופסיק להוטט אותות לתשומת לב. [היפראקטיביות] עליך מוטלת המשימה של לאהוב אותו כמו שהוא ולתת לו מרחב לפתח את מה שהוא אוהב.
בהצלחה